עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך
במסגרת הליכי פשיטת הרגל מתמנים בעלי תפקיד שונים על ידי בית המשפט לשם ניהול נכסי החייב, כגון כונס נכסים, נאמן לנכסי החייב ומנהל מיוחד.
בעלי התפקידים מקבלים לידיהם סמכויות נרחבות לשם ניהול נכסי החייב, והם משמשים כקצין בית המשפט וכידו הארוכה.
במסגרת ביצוע תפקידם על בעלי התפקידים לפעול בהתאם להוראות החוק ובית המשפט.
בנוסף בעלי התפקידים חבים בחובת אמונים וזהירות כלפי נושים של החייב, החייב עצמו ואף לצדדים שלישיים, אשר מקורן בדיני חדלות הפירעון וכן בהוראות דיני הנזיקין, דיני החוזים, דיני הנאמנות ודיני השליחות. כך נקבע בהליך רע"א 9227/12 עו"ד שי גרנות נ' שפייזר.
לפיכך, במידה ובעל תפקיד כלשהו הפר את ההוראות או החובות המוטלות עליו בעת הליכי פשיטת רגל, ניתן לכאורה להגיש כנגדו תביעה בגין כך.
למרות זאת, על פי ההלכה הפסוקה מי שמבקש להגיש תביעה אזרחית נגד בעל תפקיד בהליך פש"ר, חייב לקבל היתר להגשת התביעה מבית המשפט אשר מינה את בעל התפקיד.
יתרה מכך, בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט יקבל בקשות להטלת אחריות אישית על בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון רק במקרים חריגים בלבד, בהם ברור לבית המשפט שלא מדובר בתביעת סרק, וכי אין לשלול שהמבקש / התובע יצליח להוכיח כי בעל התפקיד פעל בזדון, ברשלנות או בחריגה מסמכות.
הנימוקים לכך נובעים מהטעמים הבאים:
כך נקבע בהליך ע"א 4042/08 סגל נ' גרינברג וכן במסגרתו של הליך רע"א 7160/06 חנית וביטחון בע"מ נ' גולדנברג ועוד.
כאשר בית המשפט דן בבקשה לקבלת היתר להגשת תביעה אישית כנגד בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל, עליו גם לשקול את השיקולים הבאים:
כך נקבע במסגרתו של הליך ע"א 608/15 מוניק עופר נ' הכנ"ר.
לגבי הרף הראייתי שמוטל על המבקש לקבל היתר להגשת תביעה נגד בעל תפקיד, נקבע כי עליו להניח תשתית ראייתית לכאורית אשר תיבחן על ידי בית המשפט הדן בהליך חדלות הפירעון. לצורך כך בית המשפט אף רשאי לערוך שמיעה מקדמית וחלקית של הראיות.
במסגרת תיק מוניק עופר הנזכר לעיל נדון מקרה בו נרצח החייב בפשיטת רגל, אל"מ במיל' שריה עופר ז"ל, על ידי שני מחבלים שארבו לו ליד ביתו שבבקעת הירדן.
אלמנתו של החייב הגישה בפני בית המשפט תביעת נזיקין נגד הנאמן על נכסי החייב, הכנ"ר, משטרת ישראל וגורמים נוספים, בטענה שהם התרשלו ולא מנעו את האירוע בו נרצח המנוח.
לגבי הנאמן טענה האלמנה כי הוא התעלם מדרישות האבטחה שהעלה בפניו המנוח, אשר התריע כי קיימת אפשרות ממשית שייפגע באירוע טרור, ולא דיווח לבית המשפט על המידע שמסר לו המנוח בדבר הצורך המיידי במימון אבטחה במקום.
בית המשפט שבו הוגשה תביעת האלמנה עיכב את הדיון בתביעה עד לקבלת אישורו של בית המשפט המחוזי בו התנהל הליך פשיטת הרגל של החייב לניהול התביעה ככל שהיא מופנית נגד הנאמן.
ברם, בית המשפט של הליך הפש"ר סירב לתת את האישור המבוקש, בקובעו כי אין המדובר במקרה חריג בו יש להתיר הגשת תביעה אישית נגד בעל תפקיד. בית המשפט הבהיר כי סיכויי ההצלחה של התביעה נגד הנאמן קלושים וזאת משני טעמים.
האחד, פסק דין בהליך ע"א 2920/14 אשר קבע כי אין סיבה להטיל על קופת הכינוס את הוצאות אבטחת הבית, והשני, לפיו האלמנה לא הצביעה על קיום עילה שבדין אשר מכוחה ניתן היה לחייב את נושיו של המנוח לממן את אבטחת האתר.
לפיכך, גם אם היה הנאמן מדווח לבית המשפט על חששותיו של המנוח, לא היה בכך כדי לבסס חובה משפטית של הנושים לממן את הוצאות האבטחה, כפי שאף נקבע בסופו של דבר.
האלמנה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בפני ביהמ"ש העליון, אולם ערעורה נדחה על ידו. בית המשפט העליון קבע כי עם כל ההבנה לכאבה של האלמנה, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אשר מצא, ובצדק, כי אין בסיס ולו לכאורה להטיל על הנאמן אחריות נזיקית להרצחו של בעלה ז"ל, ועל כן אין להתיר את הגשת התביעה הנזיקית נגדו.
לסיכום, על מנת להגיש תביעה אזרחית כנגד בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל, יש לקבל היתר להגשת התביעה מטעם בית המשפט המחוזי אשר מינה את בעל התפקיד. יחד עם זאת, ההיתר ינתן במקרים חריגים בלבד, בהם אין לשלול שהמבקש / התובע יצליח להוכיח כי בעל התפקיד פעל בזדון, ברשלנות או בחריגה מסמכות.
על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי הגשת תביעה כנגד בעל תפקיד בהליך פשיטת הרגל, יש צורך להתייעץ עם עורך דין מהתמחה בהליכי פשיטת רגל ולא לקב כל החלטה לפני כן.
שאלות? פנה/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001